
פְּרוֹיֶקְט בִּינָה
גִּישַׁת בִּינָה הִיא גִּישָׁה הַמְּנַסָּה לְשַׂרְטֵט דֶּרֶךְ לְהָבִין וּלְפָרֵשׁ אֶת הַ"מְצִיאוּת" בָּהּ אָנוּ חַיִּים וְלִמְצֹא בְּתוֹכָהּ אֲמִתּוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהַנְחוֹת כָּל אַחַת וְאֶחָד כֵּיצַד לִסְלֹל לְעַצְמָם אֶת דַּרְכָּם בָּעוֹלָם.
הַהַנָּחָה הַמֶּרְכָּזִית הִיא שֶׁהַ"מְצִיאוּת" כְּפִי שֶׁאָנוּ חוֹוִים אוֹתָהּ מַחֲזִיקָה בְּתוֹכָהּ אֲמִתּוֹת וְהַדֶּרֶךְ לִמְצֹא אוֹתָן בְּתוֹכָהּ הִיא לִלְמֹד לְהַבְדִּיל בֵּין מָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְבֵין מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מַכְנִיסִים לְתוֹכָהּ בְּאֶמְצָעוּת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אָנוּ יוֹצְרִים מַשְׁמָעוּת.
הַמַּהֲלָךְ שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּגִישַׁת בִּינָה הוּא מַהֲלָךְ קָשֶׁה וּמְאַתְגֵּר:
רֵאשִׁית עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל נִימֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹפֵט וְנוֹתֵן עֵרֶךְ כְּכָל הַנִּתָּן, בַּמְּצִיאוּת כְּפִי שֶׁהִיא. בִּכְדִי לְנַסּוֹת וּלְהַצְלִיחַ בַּתַּהֲלִיךְ הַקָּשֶׁה הַזֶּה עָלֵינוּ לָדַעַת לְזַהוֹת וּלְקַבֵּל בְּחֶמְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אֲנַחְנוּ, כְּיֵשׁוּיוֹת לֹא מֻשְׁלָמוֹת, נוֹטִים לִתְפֹּשׂ וְלִתְפֹּס אֶת הָעוֹלָם מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ וּבְכָךְ אָנוּ צוֹבְעִים אֶת הַמְּצִיאוּת בְּמַשְׁמָעוּיוֹת, בַּפַּרְשָׁנוּיוֹת וְאַף יוֹתֵר מִכָּךְ טוֹעֲנִים אוֹתָהּ בַּעֲרָכִים שֶׁל טוֹב וְרַע. אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא תּוֹפְשִׂים וְתוֹפְסִים אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם, אֶלָּא רַק דֶּרֶךְ הַמִּנְסָרָה שֶׁהִיא אֲנַחְנוּ. עָלֵינוּ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לִבְרֹר בֵּין מָה שֶׁ"אֲנַחְנוּ" לְמָה שֶׁמְּחוּצָה לָנוּ, בֵּין מָה שֶׁהוּא "מְצִיאוּת" לָמָּה שֶׁהוּא הַפַּרְשָׁנוּת וְהַמַּשְׁמָעוּת שֶׁנָּתְנוּ לָהּ. זֶהוּ תַּהֲלִיךְ קָשֶׁה וְאַף פַּעַם לֹא מֻשְׁלָם. עָלֵינוּ תָּמִיד לָטַעַת סָפֵק בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל. לֹא לָקַחַת אַף תּוֹבָנָה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ אוֹ נֶחְשַׂפְנוּ אֵלֶיהָ, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הֶגְיוֹנִית, מַרְשִׁימָה, מַהְפְּכָנִית, אוֹ מְנַחֶמֶת הִיא, כֶּאֱמֶת מֻחְלֶטֶת. עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלֹא לְהַפְסִיק, לָשׁוּב וּלְהַתְחִיל תָּמִיד מֵהַהַתְחָלָה. לִבְרֹר בֵּין דְּבָרִים וְאָז לְעַרְבֵּב אוֹתָם חֲזָרָה יַחַד וְשׁוּב לִבְרֹר בֵּין וּלְעַרְבֵּב... כָּךְ עַד אֵין סוֹף.
הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁגִּישַׁת בִּינָה סוֹלֶלֶת מוֹצְאִים עַצְמָם פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְרַחֲבִים בְּנַפְשָׁם לְלֹא הֶרֶף, וְעִמָּם מִתְרַחֶבֶת גַּם יְכָלְתָּם לְהָכִיל וּלְקַבֵּל אֶת הַשּׁוֹנֶה, אֶת הַקְּצָווֹת, אֶת הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר. הַהֲבָנָה שֶׁל מָה טוֹב וּמָה רַע מִשְׁתַּנֶּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה הַהַגְדָּרוֹת שֶׁל הָרָאוּי, הַנּוֹרְמָלִי, וְהַמֹּעֲדָף מִתְפּוֹרְרוֹת וְלוֹבְשׁוֹת צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת.
הָעוֹלָם עָלָיו הַהוֹלְכִים בְּגִישָׁה זוֹ חַיִּים הוּא עוֹלָם רָחָב, מֻפְלָא מְרַגֵּשׁ וּמִשְׁתַּנֶּה בְּצוּרָה שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֵר אוֹ לְדַמְיֵן מֵרֹאשׁ, אַךְ עִם זֹאת הַמַּסְלוּל הוּא קָשֶׁה וּמְחַיֵּב אֶת הַפּוֹסְעִים בּוֹ לְהַקְרָבוֹת רַבּוֹת, בֵּינֵיהֶן הַיְּדִיעָה כִּי לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ, אוֹ יִתְקָרְבוּ לְקִצָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
לְפִי גִּישַׁת בִּינָה יֵשׁ לָגֶשֶׁת לְכָל טֵקְסְט וֶאֱמוּנָה אֱנוֹשִׁיִּים בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת. מִי שֶׁקָּרָא אֶת אַגָּדַת בִּינָה יוֹדֵעַ כִּי אֲמִתּוֹת הַמּוֹפִיעוֹת בְּצוּרָה שֶׁל מַחְשָׁבוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת הַנּוֹדְדוֹת מִפֶּה לְאֹזֶן, כְּתוֹרוֹת שֶׁבְּעַל פֶּה, נוֹטוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּמַהֲלַךְ הַזְּמַן וְלִסְפֹּחַ לְתוֹכָן אֶת הָאִישִׁיּוֹת, הַמַּחְשָׁבוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁל הַדּוֹבְרִים אוֹתָן וּבְשֶׁל כָּךְ אֵין לָהֶן בְּרֵרָה אֶלָּא לִהְיוֹת אֲמִתּוֹת שֶׁעֲטוּפוֹת בְּמַחְלָצוֹת שְׁקָרִים. גַּם גּוֹרָלָן שֶׁל אֲמִתּוֹת הַמּוֹפִיעוֹת בְּצוּרָה שֶׁל טֵקְסְטִים כְּתוּבִים בְּיָד אָדָם וּלְעִתִּים אַף "מְקֻדָּשִׁים" לֹא טוֹב יוֹתֵר. הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה נוֹטָה לְאַבֵּן אֶת הָאֱמֶת הַחַיָּה בֶּעָבָר בּוֹ נֶהֶגְתָה וְעָלֶיהָ מֻלְבָּשׁוֹת פַּרְשָׁנוּיוֹת וּמַשְׁמָעוּיוֹת שֶׁל "בָּרֵי סַמְכָא"' שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת מְיַחֲסִים לָהֶן אֶת עַצְמָם וְאֶת הַשְּׁקָרִים בָּהֶם הֵם מַאֲמִינִים.
רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת תְּמִידִית,
חַקְרָנִית, סַפְקָנִית, בִּקָּרְתִּית, אַמִּיצָה וְקוֹרֵאת תִּגָּר,
אַךְ גַּם אוֹהֶבֶת, חוֹמֶלֶת, מִתְמַסֶּרֶת וּמַאֲמִינָה,
נִתָּן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֲמִתּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְחַיֵּינוּ לְהַצִּיעַ לָנוּ.
אִם הִגַּעְתֶּם עַד כָּאן וְאַתֶּם מַרְגִּישִׁים שֶׁזֶּה מְהַדְהֵד בָּכֶם אֱמֶת –
בְּרוּכִים הַבָּאִים,
אַךְ כָּעֵת עֲלֵיכֶם שׁוּב לְהַטִּיל בְּכָל סָפֵק.
גַּם הַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי כָּאן לְהַצִּיעַ דֶּרֶךְ לְהִתְקָרֵב לָאֱמֶת חַיָּב לִהְיוֹת נָתוּן לְבִקֹּרֶת וְסָפֵק לְלֹא הֶרֶף.
הֲכִי חָשׁוּב! זִכְרוּ תָּמִיד!
רַק כְּשֶׁתֵּלְכוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּכֶם תּוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב לָאֱמֶת,
אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַשְׁרָאָה וְלֵהָנוֹת מֵהַיֹּפִי וְהַכִּעוּר שֶׁבְּדַרְכָּם שֶׁל אֲחֵרִים, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גִּישַׁת בִּינָה דּוֹרֶשֶׁת מִכָּל אַחַת וְאֶחָד לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם הָאִישִׁית, אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ, אֲחֵרִים לֹא יְכוֹלִים לָלֶכֶת עֲבוּרֵנוּ אֶת הַמֶּרְחַקִּים הַנִּדְרָשִׁים.
מֻתָּר לְהִתְעַיֵּף.
מֻתָּר לָנוּחַ.
מֻתָּר לְוַתֵּר.